מברשת שיניים מסירה את רובד החיידקים שגורם לעששת ודלקת חניכיים .כל מברשת שיניים רכה עם ראש קטן מתאימה .
עדיף מברשת שמותאמת ומעוצבת לילדים בגילאים השונים .
לצחצח פעמיים ביום .בבוקר אחרי ארוחת בוקר ובערב לפני שינה .
על מנת למנוע בעיות בשיניים מומלץ להביא את הילד שלך לבדיקה עם בקיעת השן הראשונה ולא מאוחר מגיל שנה.
שיניים ראשוניות ( שיני חלב) חשובות מכמה סיבות , לא רק שהן חשובות לדיבור, ללעיסה , ולאסתטיקה , הן מדריכות את השיניים הקבועות בזמן בקיעה .
איבוד מוקדם של שן חלב "בגלל עששת" יכול לגרום לבקיעה לא נכונה של השן הקבועה העוקבת. בגיל שש מתחילה בקיעת השיניים הקבועות ואם יש לידה שיניים חלביות עם עששת היא יכולה להידבק בעששת ממנה.
לרוב מומלץ בדיקה תקופתית כל חצי שנה על מנת למנוע עששת (חורים) ומחלות אורליות. לפעמים הרופא יכול להמליץ להגיע לעיתים קרובות יותר לפי רמת הסיכון של הילד שלך לעששת.
עדיף להתחיל מוקדם ככל האפשר בלידה לנקות את החניכיים והרכס של הילד עם מברשת רכה או חתיכת בד רכה ומים .
לפי ההנחיות של משרד הבריאות עד גיל שנתיים מומלץ משחה ללא פלואוריד . מגיל שנתיים מומלץ משחה שמכילה 500 ppm פלואוריד . ומגיל 6 ומעלה - 1000ppm ויותר.
רופא השיניים יכול להמליץ על הריכוז המתאים לילד שלך לפי רמת הסיכון שלו לעששת.
מומלץ לשים משחה בגודל אפונה ולהרגיל את הילד לירוק את שאריות המשחה .
עדיף לצחצח את שיני הילד ע"י ההורה עד גיל 7-8 או יותר תלוי ביכולת המנואלית שלו.
הימנעו ממתן בקבוק בזמן הרדמות שמכילה נוזל כל שהוא חוץ ממים (שלא גורמים לעששת).
תנסו להתחיל לגמול את הילד משימוש בבקבוק החל מגיל שנה.
תבדקי שהוא מקבל תזונה מאוזנת שמכילה פירות , ירקות, לחם ,מוצרי חלב ודגנים, הגבלת סוכר ועמילן יכולה גם להגן על השיניים של הילד שלך .
חשוב לבדוק מה תדירות אכילת ממתקים וחטיפים , הנזק שיכול להיגרם בשינוי תלוי מאוד בתדירות אכילתם ביום. מומלץ לאכול ארוחות סדירות עם מרווח של שעתיים לפחות בין אחת לשנייה על מנת לאפשר לרוק לנטרל את החומציות שמתפתחת אחרי אכילת פחמימות .
בהחלט לא . הרבה מזונות אלו מכילים ערך תזונאי שהילד שלך צריך אותו .
צריך לבחור ולתת אותם בחוכמה . הוא יוצר בטוח לשיניים כשנותנים אותם עם הארוחות ולא כחטיפים בין הארוחות .
טיפ', פירות מיובשים הם דביקים ומאוד מזיקים לשיניים כי הם לא נשטפים בקלות מהפה ע"י הרוק .
הורים צריכים לקחת את הילד שלהם בצורה סדירה לרופא שיניים החל מבקיעת השן הראשונה . הרופא ממליץ על הנחיות ספציפיות לצחצוח שיניים , שימוש בחוט דנטלי ,
משחה מתאימה, והנחיות מניעתיות .
בקורים סדירים במרפאה , יכולים לעזור לילדים לגדול ללא חורים או עם דרגה מינורית של בעיות אורליות.
הרופא יכול למרוח פלואוריד בריכוז גבוהה כל חצי שנה , או בתדירות נמוכה יותר לפי הנטייה של ילדכם לעששת. הרופא יכול לעשות איטום חריצים ,
על מנת למנוע עששת במשטחים הלעיסים .
הפלואוריד מונע עששת ע"י עיכוב יציאת סידן מהשן וזירוז כניסתו בחזרה לזגוגית .
הוא גם מחזק את מבנה הזגוגית. הוא לא רק שמונע חורים הוא גם יכול לרפא חורים התחלתיים .
חומר האיטום ממלא את החריצים שנמצאים בשטח הלעיסה של השיניים. זה מונע כניסת מזון וחיידקים לעומק החריץ ,
מקום שסיבי המפרשת ממלא לא מגיעים אליו . זו היא פרוצדורה מאוד יעילה , קלה ומהירה ולא דרושה אלחוש מקומי (זריקה) .
לתת לילד תרופה להרגעת כאבים שאת רגילה לתת לו לפי הגיל והמשקל או ייעוץ עם הרופא . ולגשת לרופא מהר ככל האפשר .
חשוב לבדוק אם היה איבוד הכרה ,הקאות, בחילות, כאב ראש או ישנוניות או התנהגות חריגה כל שהיא. במידה וכן, להתייעץ דחוף עם רופא הילדים. אם הוא מרגיש טוב חוץ מעוגמת הנפש משבירת השן, יש לנסות למצוא את החלק שנשבר ולהגיע מהר ככל האפשר לרופא השיניים. לפעמים ניתן להדביק בחזרה את החלק שנשבר על ידי חומר בצבע השן .
בד"כ חבלת ראש קשה יכולה להיות מסכנת חיים ולכן אם יש חשש מפגיעת ראש לפי הסימנים שהוזכרו צריך להתקשר לשירותי חירום מהר ככל האפשר .
למצוא את השן, להחזיק בכותרת ולשטוף במים קרים (אסור לשפשף או להשתמש בסבון אם ניתן תחזיר את השן למכתשית באופן מידי ולגשת מהר ככל האפשר לרופא שיניים. אם לא ניתן להחזיר את השן למכתשית יש לשים לפי סדר עדיפויות: בחלב קר או רוק או במים. ככל שתפעל מהר , סיכויי ההצלחה גדלים יותר.
תיצרו קשר עם הרופא המטפל מהר ככל האפשר.
שן חלבית לא צריך להחזיר למקום מחשש לפגוע בנבט השן הקבועה. הרופא יצלם את אזור החבלה על מנת לבדוק אם השן לא חדרה פנימה בתוך הלסת .
ניתן להקטין את הסיכוי לחבלות לשיניים בצורה משמעותית ע"י :
א ) בעת ביצוע פעילות ספורטיבית, מומלץ לשים מגן פה .
ב) להשתמש במושב לילד ברכב ושיהיה קשור בחגורת בטיחות .
ג) להבטיח את סביבת הבית, למנוע נפילות או התחשמלות של הילד .
ד) בביקורים סדירים ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי אמצעים נוספים (כמו התחלת טיפול אורתודנטי מוקדם במקרים של שיניים עליונות בולטות) .
יש סיכון נמוך מאוד בצילומי רנטגן. הרופא משתמשים בסינר עופרת לחזה ולצוואר,
משתמש בצילום דיגיטלי עם כמות קרינה קטנה מאוד ורק כשיש אינדיקציה ברורה לתועלת מהצילום .
מומחה ברפואת שיניים לילדים הוא רופא שסיים את לימודי רפואת שיניים והמשיך בלימודי התמחות עוד 4 שנים, עבר בחינות התמחות ובעל רישיון מומחה ממשרד הבריאות .
מציצת אצבע ומוצץ יכולים לגרום לנזק לשיניים אם נמשכים לתקופה ארוכה. לרוב אם ממשיכים עד לבקיעת השיניים הקבועות (גיל 5-6),
נגרם נזק בלתי הפיך. לכן מומלץ להפסיק הרגלים אלו בסביבות גיל 5-6 .
גז הצחוק הוא תערובת של חמצן וחמצן דו חנקני שניתן לילד ע"י מסיכה לאף.
המטרה שלו להרגיע ילד עם חרדה בינונית או קלה. הוא עוזר גם להרגיש נוח יותר, נעים יותר,
אדיש יותר לרעש המכשירים והוא מאוד בטוח לילדים. הוא מתאים גם לילדים שיש להם טיפול ארוך.
סדציה היא פרוצדורה רפואית שבה משתמשים בתרופות הרגעה לילדים עם חרדה בינונית וגדולה.
התרופה ניתנת בשתייה או רקטאלי(בטוסיק) לפי משקל. נדרש צום של 6 שעות לפני הטיפול .